אפקט "פוסט קורונה"? הצעירים חוזרים לפייסבוק

אפקט "פוסט קורונה"? הצעירים חוזרים לפייסבוק

"הטבע מתעורר, הטבע חוזר לעצמו" – מנפלאות הקורונה.


השועלים חוזרים לחופי אשקלון, האיילים לגגות מצפה רמון וחזירי הבר לרחובות חיפה.
מסימני החזרה של הדברים למקומם הטבעי בחודשים האחרונים.
על-פי נתוני מגזין PAPER, קבוצה נוספת שחוזרת היא הצעירים, לפייסבוק.

"פייסבוק זה למבוגרים" – משפט שכל מי שעשה קידום ממומן בפייסבוק שמע מלקוח, וכל הורה או מישהו שחלילה בן יותר מ-25 שמע מצעירים ממנו.

דור ה-Z ודור המילניום עברו בשנים האחרונות לפלטפורמות ""מידיות"" ו-ויזואליות יותר.

בתחילה הייתה זאת סנאפצ'אט ז"ל, אחר כך הייתה זאת אינסטגרם, אליה הצטרפה בחודשים האחרונים לחיינו טיק-טוק.

אבל לפני שנדבר על "החזרה" של הצעירים לפייסבוק, נשאל "האם הם אי פעם עזבו אותה?".

לכאורה, אותו דור Z והמילניומים נמצאים הרבה פחות בפלטפורמה מהבוגרים יותר.

אבל מלבד הגיחה הקצרה לסנאפצ'אט שנעלמה מחיינו די מהר אחרי שאינטסגרם פיתחה את ה""סטוריז"", הם תמיד היו בבמה של פייסבוק.

בעולם שבו אינסטגרם וגם וואטסאפ שייכות לפייסבוק, המפרסמים ברשת לא איבדו את הצעירים הללו לטובת אפיקים אחרים.

יותר מזה, מי שידע לנווט נכון, הרוויח פעמיים: גם את הצעירים, וגם את ההורים שלהם – שהם ""הכיס"" אליו קידום ממומן בפייסבוק מכוון.

רבות אני מספר ללקוחות פוטנציאליים ושותפים קיימים שטוענים ש"צריך לפנות רק לילדים עצמם" את סיפורו של מותג "Esc".
זוכרים אותו? אל תתאמצו יותר מדי.
צריך להיות עכבר פרסום נברן וסקרן כדי לזכור את מותג הבן של Pelephone-פלאפון שפרץ לחיינו אי שם בתחילת המילניום.

המטרה שלו – להיות צעיר, נועז, בועט, מורד ומאדר פאקר באופן כללי שלא שם על אף אחד.
דמויות המפלצות הגסות עם הלוק המפלצתי-צעיר שהצטרפו לחבורת טינאייג'רים מפוצצי הורמונים ליוו את המותג בשפה שאומרת ""אנחנו הצעירים, ואנחנו מחליטים!"".
אז זהו, שלא.

סופו של מותג אסקייפ היה מהיר מאוד, ואחרי שקיבל כמה בעיטות קלות מהרשות השנייה שצנזרה, ריככה וגם פסלה פרסומות שהיו ""וולגריות, בוטות, פוגעות ומעליבות וכי הוא עובר את גבול הטעם הטוב ומחנך את הנוער לערכים נלוזים"", הם קיבלו את מכת הנוק-אאוט שלהם מהקהל שממנו התעלמו – ההורים.

המחשבה של אסקייפ, וכמו של מי שמחליט לבדל את הפרסום שלו לצעירים בלבד, הייתה להתעלם מההורים לחלוטין.

תורת ה"הם לא קהל היעד", ""הם לא יבינו"" ו"המותג שלנו הוא צעיר ושייך לצעירים" פגשה את המציאות, ושכחה דבר אחד מאוד מאוד חשוב.
הצעירים אולי ""מחליטים"", אבל ההורים היו אלו שמשלמים!
וכשאתה מזלזל בקהל הבוגר, בז לו, מתעלם ממנו ומעליב אותו, הכיס שלו נסגר בפניך.
אז אסקייפ הפך לנחלת העבר מהר מאוד.

וחזרה ל-2020 ולתקופת הסגר העולמי.

שנים היו הרשתות החברתיות עבור הצעירים פלטפורמות ""זרקור"" שמטרתן הייתה אחת – תראו אותי!

תראו אותי בים, תראו את המנה שאני אוכל, תראו את הנוף שאני נמצא בו, תראו את הבגד החדש שלי ותראו אותי, בלי שאצטרך לומר מילה.
כי לכתוב זה למבוגרים.
חודשיים של סגר שבו לא יכולנו להראות את כל הדברים החדשים, המקומות החדשים, הבגדים החדשים והנופים החדשים יצרו דבר מעניין.
הם גרמו לקהל הצעיר לכתוב. לשתף.
זה התחיל ב"אתגרי קורונה" של שעמום, אבל מהר מאוד הפך לשיתוף מחשבות על התקופה, יצירת דיונים בקבוצות ובפוסטים בפייסבוק.
גם את החדשות שלהם צרכו הצעירים מפייסבוק, כי לצפות במהדורה זה באמת מבוגר בהגזמה.
כל התרחשות, כל התפתחות, סגירה או שחרור, לוו בהצפת דיונים על "למה זה טוב" וגם "כמה זה רע", כאלו שנוהלו והונהגו על ידי צעירים.
קבוצות "ממים" בפייסבוק ופוסטים עם תמונה ומשפט מחץ הפכו לכלי עבור הצעירים לבטא את עצמם, גם בלי להרחיב יותר מדי.

באופן כללי, הנתונים מספרים שפייסבוק חוותה גדילה של כמעט 30% בשימוש בתקופת הסגר. ניתן לתת לצעירים קרדיט על לא מעט מהצמיחה הזאת.

בסופו של יום ובסופה של תקופה, בתקווה שלא יהיו להם עוד גלים שיאלצו את כולנו לסגור את עצמנו, אותם צעירים יחזרו לפלטפורמות המיידיות מבוססות הויזואל וה"תראו אותי".

אבל החודשיים האלו לימדו את כולנו שכדי להכיר, לשמוע ולהשתתף בדיונים שקורים ב"כיכר העיר", גם הצעירים צריכים להגיע אל כיכר העיר, הלא היא פייסבוק.

הצעירים לא נטשו באמת את פייסבוק, הם פשוט חווים את הפלטפורמה אחרת מאלו הבוגרים יותר.

כאמור, מפרסמים שידעו להשתמש בתובנה הזאת, ירוויחו!